foodforthethought.wordpress.com
בורמה, חלק ב׳: אוכל כפרי, והדרך | אוכל למחשבה
https://foodforthethought.wordpress.com/2014/06/27/burma-02
מה (אולי) תמצאו פה? בורמה, חלק א : הרפתקאות ואוכל בורמזי. דברים שלמדתי מטיול באסיה ←. 27 ביוני 2014 · 06:27. בורמה, חלק ב : אוכל כפרי, והדרך. נכנסו, מבט, חיוך, ומיד הוזמנו פנימה בצחקוקים, ומיד אחר כך כבר מצאתי את עצמי יושב ליד שולחן העץ ומקפל אטריות בעצמי למשך כמה דקות. ואלו אותן האטריות שמגיעות אחר כך לשולחן, במקום שמגיש רק את האטריות האלו שמרגישות קצת וייטנאמיות, עם מרק צלול ורוטב חריף ובצל ירוק וליים ליד, לתוספת:. או בארוחת ערב של אוכל נחמד (בכל זאת, בורמה), ומטיילים שמחים. אז האוכל כפרי כמעט תמיד יהי...
foodforthethought.wordpress.com
וייטנאם, חלק ד': אוכל שמח | אוכל למחשבה
https://foodforthethought.wordpress.com/2014/06/14/vietnam-04
מה (אולי) תמצאו פה? וייטנאם, חלק ג': אוכל רחוב, בירה, וחיי כפר. בית תאילנדי ←. 14 ביוני 2014 · 01:00. וייטנאם, חלק ד': אוכל שמח. וייטנאם היא ארץ גדולה עם מטבח מגוון ורחב, ולכן חודש הטעימות שערכתי שם, הינו כמובן מקרי למדי ולא בהכרח מייצג. אבל עם זאת אני בוחר לסיים את סדרת הפוסטים הזאת עם המנות שהכי אהבתי (שחלק מהן כבר הופיעו פה), ואחריהן סיכום קצר. עוד מנה שאופיינית להוי-אן, חביתיות פריכות מחלב אורז שמיטגנות ברגע ההזמנה, עם שרימפס קטנים וחזיר, עליהם מניחים נבטים וחסה, מקפלים לשניים, טובלים ברוטב דגים עם ש...
foodforthethought.wordpress.com
מאי | 2014 | אוכל למחשבה
https://foodforthethought.wordpress.com/2014/05
מה (אולי) תמצאו פה? ארכיון חודשי: מאי 2014. 31 במאי 2014 · 20:02. פיליפינים, או: מדגם לא מייצג. על ביקור לא ארוך בפיליפינים, על אוזן של חזיר, ועל קרבות תרנגולים]. בין יפן לוייטנאם, ביקרתי לשבוע בפיליפינים, שהיו ככה על הדרך. אני לא הולך להיכנס יותר מדי לסיבות שבגללן היה לי מאוד מאוד מעניין בפיליפינים, אבל לא מאוד נהניתי שם. ניסיתי להסביר את זה בבלוג המקביל. אז בקיצור, שבוע מעניין תרבותית, אבל לא מאוד מעניין קולינרית בפיליפינים. וטבע מרהיב ואסונות ועזרה הדדית, וחופים שנראים כך:. ובכלל, תבשילים עם אורז לבן ...
foodforthethought.wordpress.com
מאי | 2013 | אוכל למחשבה
https://foodforthethought.wordpress.com/2013/05
מה (אולי) תמצאו פה? ארכיון חודשי: מאי 2013. 29 במאי 2013 · 15:38. גרוזיה – איזה יופי (חלק ב'). סיפרתי על הביקור בטיביליסי הבירה ובמזרח גרוזיה. עכשיו הגיע הזמן לנסוע צפונה, אל מחוז קזבגי, השוכן על רכס הרי הקווקז מלא ההוד. הנוף באמת עוצר נשימה,. שכשמטפסים עליהם, הם נותנים הרגשה כמעט אינטימית. וזה נפלא שאחרי יום של טיול בהרים הקרירים, בעלת הבית החביבה מחכה עם מרק חם ונהדר, מלא בעשבי תיבול. בכלל בגרוזיה, עשבי התיבול תפסו אותי בהפתעה, למשל סלט עם טרגון, או שמיר, שהיה נפוץ מאוד. שאיפה נוספת מהנוף,. ועוד ארוחת ...
foodforthethought.wordpress.com
בית תאילנדי | אוכל למחשבה
https://foodforthethought.wordpress.com/2014/06/18/thai-house
מה (אולי) תמצאו פה? וייטנאם, חלק ד': אוכל שמח. בורמה, חלק א : הרפתקאות ואוכל בורמזי ←. 18 ביוני 2014 · 17:11. בכל מקרה, מונית משדה התעופה, שם את התיק בהוסטל, והולך לקיים את מה שהבטחתי לעצמי – להתחיל את הביקור עם סלט פפאיה ירוקה האהוב עליי עד מאוד. יוצא אל הרחוב, אינספור דוכנים בשמש הלוהטת של הצהריים, ואני מחפש איזה גברת עם מכתש ועלי ופפאיות ירוקות. אפילו במרכזים תיירותיים, אוכל מעולה בדוכנים או מסעדות שעל הרחוב (כאלו עם כסאות ושולחנות מפלסטיק) יעלה כמה שקלים למנה. סלט פפאיה – שלושה שקלים. ק...מנת חזיר מט...
foodforthethought.wordpress.com
דברים שלמדתי מטיול באסיה | אוכל למחשבה
https://foodforthethought.wordpress.com/2014/07/03/asia-summary
מה (אולי) תמצאו פה? בורמה, חלק ב : אוכל כפרי, והדרך. על הסכין ←. 3 ביולי 2014 · 03:41. דברים שלמדתי מטיול באסיה. הגיע הזמן לסכם טיול נפלא באסיה, וכשחשבתי על זה, גיליתי שאין לי יותר מדי מסקנות משנות-השקפה. אבל ישנם כמה דברים מעניינים ששמתי לב אליהם עם החזרה לארץ. למשל…. שמתי לב שקצב האכילה שלי הואץ פלאים ברגע שחזרתי לארץ, בעיקר כי שלושה חודשים עם צ'ופסטיקס ביד הרגילו אותי לאכול בביסים קטנים ולקחת יותר אוויר בין לבין, מה שקצת יותר קשה לעשות כשיש לי ביד פיתה שמתפקעת משווארמה וסלטים ועומדת להתפרק בעוד רגע.
foodforthethought.wordpress.com
סדרות | אוכל למחשבה
https://foodforthethought.wordpress.com/series
מה (אולי) תמצאו פה? הכותרת קצת מטעה, אבל אין לי שם יותר טוב לעמוד הזה. החלטתי לרכז פה כמה סדרות של פוסטים שמצטברות לכדי שלם יותר גדול. את סיפורי פיליפ התחלתי לכתוב בתור פוסט אחד, שהתארך והתארך, וקיבל חיים משל עצמו. הסיפורים מכילים חלק מסויים של אמת, זכרונות טיולים וסיפורים שצברתי לאורך הדרך, אבל הרוב קרה רק בראש שלי. אני חי בשמחה גם עם אלו וגם עם אלו. פרק 1 – נודלס ואהבה. פרק 2 – לבן וירוק. פרק 3 – שפה משותפת. פרק 4 – עלי בננה מתוקים. פרק 5 – מסבחה דלעת. ארגנטינה: ריבת חלב ומוצ'ילרים. פרו, או: ארוחת שישי.
foodforthethought.wordpress.com
יוני | 2014 | אוכל למחשבה
https://foodforthethought.wordpress.com/2014/06
מה (אולי) תמצאו פה? ארכיון חודשי: יוני 2014. 27 ביוני 2014 · 06:27. בורמה, חלק ב : אוכל כפרי, והדרך. נכנסו, מבט, חיוך, ומיד הוזמנו פנימה בצחקוקים, ומיד אחר כך כבר מצאתי את עצמי יושב ליד שולחן העץ ומקפל אטריות בעצמי למשך כמה דקות. ואלו אותן האטריות שמגיעות אחר כך לשולחן, במקום שמגיש רק את האטריות האלו שמרגישות קצת וייטנאמיות, עם מרק צלול ורוטב חריף ובצל ירוק וליים ליד, לתוספת:. או בארוחת ערב של אוכל נחמד (בכל זאת, בורמה), ומטיילים שמחים. אז אוכל בכפרים, כאלו שהמסלול מוביל אליהם. עשבים ירוקים שאיני יודע את...
foodforthethought.wordpress.com
יוני | 2013 | אוכל למחשבה
https://foodforthethought.wordpress.com/2013/06
מה (אולי) תמצאו פה? ארכיון חודשי: יוני 2013. 14 ביוני 2013 · 08:38. פיליפ, או: בשר חזיר, ומסבחה דלעת. פרק אחרון של סיפורי פיליפ. בפרק הקודם, ישבנו ושתינו בירות בחצר של הדוד, ופיליפ התאילנדי התחיל לספר את קורותיו לאחר שנחת בישראל בפעם הראשונה…]. ולינה שואלת, ו? ופה הישראליות שבי לא יכלה להתאפק, באיזה כפר? פיליפ ענה, ניי-מי, או משהו בסגנון. זה לקח ארבעה נסיונות, כמה שאלות והרבה דמיון כדי להבין לאיזה יישוב הוא מתכוון, וכשהבנתי את זה פרצתי בצחוק פסיכוטי, נעמה! לאן, לינה שואלת, ופיליפ מספר. נפרדנו מהדוד במחוו...
SOCIAL ENGAGEMENT